פינה חמה
תלמידים ממליצים
קירה-קירה, מאבקיה וניצחונותיה של משפחה אחת, סינתיה קדוהטה (הוצאת צלטנר, 2009)
משמעות המילה קירה קירה ביפנית היא נוצץ. ואיזה ספר נוצץ! במיוחד בהשראת חנוכה שבפתח.
קייטי ולין הן שתי אחיות, בנות למשפחת מהגרים יפנים קשי יום בשנות ה-50 בארה"ב. המשפחה מתמודדת עם קשיים כלכליים רבים, אבל הקושי הגדול שעומד לפתחה הוא מחלתה הפתאומית של לין. האחות הבכורה והנערצת.
הספר כתוב טוב, מלא רגש, והוא שובר ומרחיב לב בו זמנית. הסיפור כתוב דרך עיניה האמיצות והשובבות של קייטי, ומלווה את הקשר העמוק בין האחיות. ונדמה שלקייטי לה כל מה שדרוש כדי לצלוח התמודדות קשה מנשוא - אופטימיות, חכמה, אומץ, ויכולת למידה מאחרים.
קייטי לומדת מלין כמעט הכל. בעיקר שבכל דבר קשה תמיד יש משהו נוצץ, משהו טוב. את המסע שלה ושל משפחתה היא עוברת כך.
על הדרך אפשר ללמוד מהסיפור על החיים כמהגר יפני בארה"ב שלאחר מלחה"ע השנייה. על גזענות, על קשיים כלכליים ועוני, ועל מאבקים סוציאליים צודקים. הספר גם מתורגם נהדר ע"י דנה אלעזר-הלוי (סופרת הנוער).
הספר נצנץ אליי בזמן פעילות "שירה בכותרות" בספרייה, כאשר תלמידת ז'3 חיברה את השיר:
שירים נוספים תוכלו למצוא כאן
קריאה מהנה 🌟
שני
המלצה מאת עמית מרקוביץ
המרגל מהקומה הרביעית, אורה מורג (הוצאת שוקן, 2020)
הספר עוסק בסיפורו של אלי כהן, המרגל הישראלי שהוצא להורג בסוריה. רוב הסיפור עוסק במה שעשה בסוריה ובכל ההכנות לכך שהוא יצליח להשתלב בחברה הסורית. זמן ההתרחשות נע בין 1959 לבין 1965, השנה בה נתלה.
הדמות הראשית היא כמובן אלי כהן שהיה דמות להערצה ושהקריב את חייו עבור המדינה שלנו.
אלי כהן היה גבר בגיל 40, איש משפחה ואב לשתי בנות ובן. חייו היו חיים של מרגל כשחי בסוריה בשם כאמל אמין ת'באת, ערבי ארגנטיני ממוצא סורי ואיש עסקים חשוב עם מפעלים באירופה. בישראל היה איש מוסד חשוב אשר עזר לישראלים נגד הסורים.
בספר עולים היחסים המשפחתיים שלו. אשתו שהתחננה אליו לא לצאת בפעם החמישית לסוריה בגלל החששות של המוסד לביטחונו, ושלפני שנתלה בסוריה הוא כתב דברי תקווה לילדיו, ולא נתן לזה שהוא עומד למות להשפיע עליו. זה מעורר השראה. היחסים החברתיים גם מתבטאים בספר. בחברים שאלי רכש, גם לצורך קשרים מקצועיים וגם להנאה בזמן שהותו בסוריה.
שם הספר וכריכתו מתאימים לתוכן. לפני שקראתי את הספר לא הבנתי מה הקשר בין הכריכה לספר אבל לאחר שקראתי הבנתי וממש אהבתי את הכריכה .
גבורתו של אלי הייתה מעוררת השראה. התרגשתי מזה שיש אנשים שיודעים את הסיכונים הכרוכים ביציאה לשטח אויב ועדיין עושים את זה עם משפחה מאחור.
אני מאוד אוהבת לקרוא על ההיסטוריה של מדינת ישראל ומאוד עניינה אותי החשיבה של להעביר לילדים את מעשה הגבורה של אלי כהן.
קראתי רק את הספר הזה של אורה מורג, ומאוד אהבתי את הכתיבה שלה למרות שאני אישית מעדיפה ספרים בגוף ראשון ולא שלישי.
הקטע שהכי אהבתי בספר הוא כשאלי תיקשר עם ישראל דרך חוג חובבי רדיו של הסורים ומצא שני ילדים ישראלים שעזרו לו להחביא את האות ששידר.
אני חושבת שהיה אפשר לשנות את סוף הסיפור מכיוון שאם היה סוף פתוח זה היה שולח אנשים לחפש ולחקור את הסיום. לאחר שאני סיימתי לקרוא חקרתי באינטרנט את סיפורו של אלי, אבל מעניין אם הספר היה נגמר פתוח, האם כולם היו הולכים לחפש מידע על סופו של אלי כהן.
הספר שינה משהו בחשיבה שלי. לפני כן לא ידעתי מה אנשים מקריבים כדי שהמדינה שלנו תצליח להתקיים.
הסיבה שבחרתי בספר הזה היא שאני חושבת שזה ספר חובה לכולם גם למי שלא אוהב לקרוא. זה לא סתם ספר דמיוני, זה ספר על אנשים שחיו פעם פה, וחשוב לזכור מה הם עשו בשביל המדינה שלנו. זה ספר עם מסר גדול.
המלצה מאת נויה סולומון
חמש אצבעות על היעד (כרך 1-2), שרון צוהר (הוצאת יהלומים, 2022)
חמש אצבעות על היעד הוא דואט רומנטי. רומן ישראלי שמתרחש בצבא, בישראל. הדואט הוא על זוג ששמם רותם ואביתר.
אביתר הוא קצין בשייטת 13, ואת רותם הוא הכיר כשהיו בתיכון ביחד. אביתר היה ה״ילד הרע״ ורותם הייתה הילדה ה״עשירה״. אביתר היה הטיפוס המופרע, אבל הרבה דברים קרו והצבא שינה אותו לגמרי. הוא לא נותן לאף אחד להתקרב אליו ובמיוחד לא לרותם. הם לא תכננו להיפגש שוב ובטח שלא בנסיבות האלו.
אני ממש ממליצה ואוהבת את הדואט והכתיבה של שרון צוהר, מכיוון שהכתיבה הייתה מובנת וישראלית - יש שם הרבה ״סלנגים ישראלים״ ולדעתי ככה יותר כיף ומובן לקרוא.
אהבתי את הדמות של רותם בגלל שהיא דמות נשית חזקה ולא נתנה לעובדה שיש למשפחה שלה הרבה כסף להשפיע על האופי שלה ועל הדרך שהיא רואה ומתייחסת לדברים. בנוסף - הדמויות הנשיות בדואט הן חזקות ובעיני זה מעולה, כי בהרבה ספרים שקראתי הדמויות הנשיות היו חלשות ונתנו לגבר להחליט לגביהן.
אהבתי את הדמות של אביתר בגלל שהדמות שלו חזקה ומעניינת, הוא עבר כל-כך הרבה והצליח להתמודד עם זה, ולא השתמש בזה כתירוץ כשהיה יכול.
באופן כללי ממש אהבתי את הזוגיות שלהם בגלל שהיא בוגרת, עמוקה, מותחת, מלאת גוונים, עליות וירידות ולא מושלמת. מערכת היחסים שלהם לא מתייצבת ממש עד סוף החלק השני. כל הזמן יש ריבים ועניינים. ממש אהבתי את העלילה שגם הייתה מציאותית. אהבתי את האזכור של הדמויות והזוגות מכשהגלים מתחזקים (גם ספר של שרון צוהר, ומומלץ לקרוא אותו לפני שקוראים את הדואט כי הוא על אותו קו עלילה) - הראל ומורן, רותי ואלמוג, שירי ואיתן. אהבתי את השילוב שלהם בעלילה, את כל היציאות שלהם כחברים, את הבדיחות והשירים.
בהתחלה התאכזבתי, כי לפי הכריכות והשמות אפשר להבין שהספר מתייחס לצבא אבל הופתעתי לגלות שהספר לא ממש מדבר על הצבא. פשוט זמן ההתרחשות שלו בצבא ואביתר הוא קצין בשייטת. הייתי מעדיפה שכן יהיו יותר קטעים בצבא, אבל הספרים מפצים על זה.
בקיצור - אני ממליצה בחום. אם אתם אוהבים ספרים רומנטיים שהעלילה שלהם מעניינת, מותחת ומצחיקה, אני בטוחה שתיהנו.
המלצה מאת לואי צ'אבז
המועמדת, קיארה קאס (ידיעות ספרים, 2015)
המועמדת הוא ספר רומנטי ומהווה ספר ראשון מתוך סדרה של שישה ספרים מאת הסופרת קיארה קאס.
הספר עוסק במסורת עתיקה במדינת אילאה, שבו מתקיימת תחרות "הבחירה". כאשר היורש לכתר מגיע לגיל 18, מתקיימת בחירת אשתו והמלכה לעתיד מתוך 35 מועמדות בגילאי העשרה שנבחרו מהמחוזות השונים במדינה. בתחרות המועמדות מגיעות לארמון וחיות כמו נסיכות עד שהנסיך יבחר את האחת שלו.
אמריקה סינגר היא מועמדת ממעמד 5 בחברה (מעמד 1 הוא הכי גבוה ומעמד 8 הכי נמוך). אמריקה מקבלת זימון להשתתף כמועמדת בבחירה ומשפחתה נלהבת מאוד מהאפשרות שנפתחה בפניהם אך אמריקה לא מעוניינת בתחרות, הנסיך כלל אינו מוצא חן בעינה. אך הסיבה האמיתית היא אהבתה הסודית לאספן, בחור ממעמד 6.
אחרי לחצים רבים אמריקה מוצאת את עצמה בניגוד לרצונה בארמון המלוכה, ונאלצת להתמודד עם עוד 34 בנות מרחבי הממלכה.
המצב מסתבך יותר כאשר היא פוגשת את הנסיך מקסון פנים אל פנים ונאלצת לבחון מחדש את חייה, תכניותיה לעתיד ורצונותיה.
לפני שקראתי את הספר חשבתי שאמריקה היא בחורה סנובית, בעלת בטחון עצמי רב כדי להשיג את הנסיך והכתר, אך כשקראתי את הספר הבנתי שאמריקה היא ההפך ממה שחשבתי. היא בעלת לב טוב והיא הגיעה לתחרות לא מרצונה והנסיך אינו מוצא חן בעיניה.
אני אוהבת את אמריקה, את האישיות שלה, את זה שהיא עומדת על שלה, אני מבינה למה היא לא אוהבת את התחרות וכועסת על הרעיון שהנסיך צריך לבחור בין 35 בנות את האישה שלו, מבלי להכיר אותה טוב לפני, ולהיות בקשר לפני שיינשא לה.
לדעתי כריכת הספר מתאימה לתוכן. בתחילת ימיה של אמריקה בארמון היא הרבתה ללבוש שמלות כחולות כי לא רצתה לבלוט וכנראה לכן החליטו שתופיע בכריכה בשמלה כחולה.
קיארה כותבת את הסדרה בגוף ראשון. בדרך זו הקורא מבין יותר לעומק את התרחשות העלילה מעיניה של הדמות הראשית ואת רגשותיה. ספרים הכתובים בגוף ראשון הם האהובים עלי. אפשר להזדהות יותר עם הדמויות ולהבין אותם.
"אני אוהב אותך אמריקה סינגר, ואוהב אותך עד יומי האחרון." משפט זה עורר בי צמרמורת שקראתי אותו. אספן, בן זוגה של אמריקה, אמר לה את זה במלוא הרגש לאחר שביקש ממנה להירשם לתחרות כדי שמשפחתה תקבל את התשלום שהממלכה הציעה.
לדעתי לא כדאי לשנות שום דבר בעלילת הסיפור מפני שקיארה כתבה את הסיפור בדרך מלאת שינויים והפתעות ובגלל זה אני אוהבת את הסדרה.
בזכות הספר הבנתי הרבה יותר שצריך להעריך את הדברים שיש לנו, ולדעת שאין להרבה אנשים חצי ממה שיש לנו.
בחרתי בספר זה מפני שאני אוהבת ספרים מציאותיים אך גם שיש בעלילה דברים שלא קורים ביום ביום, ובדרך כלל להרבה ספרים שאני אוהבת יש רק 2-3 ספרים בסדרה ולסדרת המועמדת יש 6 ספרים בסדרה ככה שאפשר לקרוא - ולהרבה זמן.